וְהַפרסומאי הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת המדיה

הכל התחיל, כרגיל, בגלל אלוהים:

וַיַּפֵּל אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן

וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה.

ותאמר האישה: ״היי, למה רק לאדם? למה אפליה?״

ותשכם בבוקר ותלך אל הפלסטיקאי ותאמר לו: ״זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי. תחתוך אותה ותעשה לי מותן צרה כמו שעשית לאמריקאית האמריקאית הזאת״.

וַיַּשְׁכֵּם הפלסטיקאי בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת־כובע המנתחים וַיִּקַּח אֶת־סכיניו אִתּוֹ וַיְבַקַּע צלעי האישה.

וַתָּקָם האישה בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לטיקטוק וסטורי לאינסטגרם.

וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים לָאִשָּׁה ״מַה זֹּאת עָשִׂית??״

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה ״הַנטפליקס הִשִּׁיאַנִי והשלטי חוצות והפרסומות. וָאֹוכל לקחת הלוואה ולהתקרב עוד צעד לגאולה״.

*

וְהַפרסומאי הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת המדיה אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹוהִים.

וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה: כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ.

וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הפרסומאי: מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל.

ויאמר הפרסומאי: סבבה, אני נותן לך גם ירקות. אבל השמרי לך לנפשך מן הגלוטן, המטוגן ומן הסוכר פן תשמיני וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ שלך מֵעַמֶּיהָ. עם של עבדים אתם, ואל תבואי לי עכשיו עם הזיות של עם סגולה.

וַיוֹסֵף וַיֹּאמֶר: ״הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְארֹנֵךְ יהיה מלא בגדים. אבל בְּעֶצֶב תֵּרדפי מידה 34, וְאֶל הסקיני ג׳ינס תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ״.

*

וַיַּרְא אֱלֹוהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה

כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ.

וַיִּנָּחֶם אלוהים כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ. . . . הפוסט המקורי בפייסבוק