״כל הילדים עם הרובים לבוא לפה, עכשיו תורכם!״ הסתכלתי מסביב לבדוק איפה אני ואיפה הילדים עם הרובים. אני בפתח תקווה. אז אוקיי, מידי פעם יורים פה באנשים אבל סירייסלי? ילדים?? אני 2 מטר מהבית שלי. דשא. יומולדת. לפחות ככה זה נראה. יש איזה ואן שחונה ליד הדשא, על הצד שלו מותקנות 3 טלוויזיות, וילדים מחוברים אליהן עם שלט או ג׳ויסטיק או איך שלא קוראים לדבר הזה שמתקשר עם האקסבוקס. חיים על הקצה פה, בפתח תקווה - יוצאים לדשא ומביאים את הטלוויזיה החוצה. ואז, אחרי שסיימו להרוג את מי שצריך ב

יש אנשים שמקבלים דחף לגלות מהו סוד החיים, ״בשביל מה אני חי?״ האנשים האלו מגיעים ללימוד חכמת הקבלה, כי רק היא פותחת להם את הפתח שהם חיפשו, מגלה להם איפה הבורא. בלי בורא הם לא יקבלו את התשובה שהם מחפשים, כי השאלה שלהם היא בעצם: מי מנהל את החיים שלי? כשיש בלב של אדם שאלה כמו ״מה הטעם בחיים״ או ״בשביל מה אני חי״, את מי הוא יכול לשאול? רק את מי שמנהל את החיים שלו. אז אותו אני צריך לגלות. אם אתה רוצה להרגיש טוב בחיים האלו, החיים האלו מקדמים אותך בסופו של דבר דרך התפתחות של אלפי

חיילת עם רובה בדרך לגולן עצרתי לקנות קפה. חיילת עם רובה ניגשה אלי ושאלה אותי אם יש לי פינצטה. נשבר להם המפתח בסוויץ׳, ברכב הצבאי, והם מנסים להוציא אותו. יש לי פינצטה. נתתי לה. לא יצא המפתח. רציתי לקנות להם במבות ושוקולדים. התביישתי. כמה שעות קודם כמה שעות קודם לכן, אחות של הנשמה שלי התחתנה. ליד הכספת של הצ׳קים לא היו מעטפות. כיאה לשושבינה (כןןןןן!!! הייתי שושבינהההה!!) יצאתי לרחוב, הלכתי לחפש מעטפות. המשרד הראשון שראיתי היה משרד נדל״ן ישן כזה, של פעם. 3 זקנים ישבו בחוץ ודיברו

לקח לי רק 9 שנים להבין שלכאורה ספרי הקבלה כתובים בעברית אבל השפה האמיתית של המקובלים היא שפת הלב. אם יש אלוהים, ואני לא אומר שיש!...

מי כאן הגברררררררררר? מלכתכילה אין שיוויון כוחות - ביולוגית הוא יותר חזק, אני יותר רגישה, הוא יכול להרים מה שבא לו, אני אחרי שמיניית מי-עדן צריכה לנוח שבוע. הוא עושה מה שצריך אצלי זה תלוי במצב רוח ולא, הוא לא ינדב מידע מעצמו, אם תרצי להבין מה עובר לו בפאקינג ראש, תצטרכי ללכת לשיעור קבלה. אבל מה? הוא רוצה אותך רק לעצמו. ״את חושבת עלי? למה את לא כותבת לי? מזמן לא דיברנו, אני מרגיש שאת מתרחקת״ ככה זה, אלוהים הוא הגבר הכי קנאי שיש. וגם הכי עקשן. אם הוא ירצה תשומת לב הוא יידע ללחו

> מפה לשם התברר שהיא כבר סבתא ושאני, בגיל 38 לא שותה מספיק מים ו״איך את רוצה להתחתן עם כזה עור פנים?? צריך להסתיר קצת את הגיל״. עד אז לא היתה לי בעיה עם הגיל או עם העור... ‎Posted by ‎ אור ברנשטיין ‎ on‎ יום שלישי 1 דצמבר 2015

חברה שלי עוד לא בת 30. נותרו לה עוד שבועות ספורים לחיות. מה השאלה הראשונה שעולה לכם בראש? אצלי זה "למה?". אפשר לפרק את זה לתתי-שאלות: בשביל מה הבאת אותה לחיים, מה היא כבר הספיקה, מה רצית שהיא תספיק, מה ההורים שלה צריכים לעבור, והאחים שלה והחברות, בשביל מה כל הסיבוב הזה, ולמה למה למה. כבר מגיל צעיר חשדתי שלבן אדם שהולך לעולם הבא כבר אין כאבים. רק לאלה שנשארים אחריו. אבל ברגעים של המפגש עם המוות הכל מפחיד וכואב. לכולם. יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא תמיד בלוויות כשמקר

> ‎‎ אתיופית, ערביה, דתיה, חרדי וחילונית נכנסים למעלית. זאת לא התחלה של בדיחה... ‎ by ‎ אור ברנשטיין ‎.‎

ברוך אתה... "איפה שמים הכסף?" משמח ציון בבניה... "מתומרת! לא ידעתי שאחותו גרושה!" בורא פרי הגפן... "יא מגעיל, מה אתה אוכל ת'דבר הזה?" שהכל ברא לכבודו "אתה רוצה לימון בקולה?" אשר יצר את האדם בצלמו "תביאי שתיים, חם פה, כוסואומו!" משמח חתן עם הכלה "אמן!" באמצע החופה הוצאתי את הפלאפון לרשום את כל הדברים האלה כדי שאני אזכור שזה באמת קרה. - - - - - - לאולם אירועים קוראים על שם מקום מאוד מפורסם בארה"ב. "קצת אירוני, לא?" אמרתי לזאת שישבה לידי "חתונה יהודית כשרה במקום סטייל אמריקה?

They found that people in messy rooms drew more creativity and were quicker at solving creative problems.

ב מעגל שיח האחרון שהנחיתי, אמרה לי אישה אחת: "את יודעת מה זה להיות ישראלי? להיות ישראלי זה להיות אכפתי ולהתערב. לטוב ולרע. יש לכם דיעה על כל דבר ואתם אומרים אותה גם אם שאלו אותכם וגם אם לא ". ברור שהיא לא נולדה בארץ אם היא משתמשת ב"אתם"... ככה גם חברה שלי, נקרא לה גלית. ההורים שלה מדברים אנגלית כזאת יפה, ששומעים רק בסרטים ואמנם גלית נולדה בארץ, אבל ההורים שלה חינכו אותה על ברכי הנימוסין האנגליים. עדינים, מנומסים, שקטים, בקיצור - לא ישראליים בעליל. נפגשתי עם גלית השבוע והיא

לפני כמה שנים, כשסבא שלי עוד היה בחיים, התקשרתי לספר לו שאני עוברת לגור במושב שקוראים לו ״צרופה״. סבא היה ידוע כאינציקלופדיה מהלכת בעיקר במה שקשור להיסטוריה וגיאוגרפיה. ״נו בטח שאני מכיר, זה מושב של פרסים״ מסתבר שהוא ידע איזה עדות איכלסו איזה ישובים בארץ ישראל. 80 שנה קודם לכן, ההורים שלו עשו רעש גדול בירושלים העתיקה, כשאבא שלו האשכנזי הירושלמי, התחתן, לא עלינו, עם יווניה. בגלל זה, כשאנחנו גדלנו, דאגו לשתול בנו את ההבנה שכולם ישראלים, כולם צברים, כולם יוצאי פוגרומים ושאין הבד