״איך את אוהבת את הקפה? חזק? חלש? בינוני?״ אני בעיקר אוהבת שהוא מוכן מהר, עשיתי שטות ויצאתי מהבית בלי לשתות מולי עומד אחד האנשים הנחמדים עלי אדמות או לפחות ברחוב הזה, והמוח שלי מת. צועק לקפאין. . ״נראה לי חזק״ אני חוזרת בסוף למציאות ״אז שתי כפיות קפה?״ ״אחת וחצי?״ ״אז בינוני״ ״שיהיה בינוני… תודה״ ״הכי חשוב גברת,״ אני גברת?? ״שתהיה לך שנה טובה, חתימה טובה״ ״נכון,״ יום כיפור בפתח, תתעוררי! ״שתהיה לך גם חתימה טובה ולכל עם ישראל, אמן״ אני מתה על זה שחגים ואפשר לברך את כל עם ישראל

בערב ראש השנה של היהודים, הלכתי לשבת בקפה של הערבים. משהו לא התארגן לי במשך כל היום הזה. יש אווירה של חג באוויר, כולם נראים מאושרים מההזדמנות להתחיל מחדש ורק בי לא נדבקה אווירת החג. מוזר, ראש השנה זה בדרך כלל החג האהוב עלי, אבל השנה, רק הסתובבתי בהרגשה ש- מה השתנה הראש השנה הזה? וגם מה המשמעות של כל הברכות האלה, מישהו באמת מאמין בזה, מאמין שהולך להיות טוב השנה? . אז הלכתי אל #הקפה_של_פסטר . מקבלים אותי שם בכל מצב רוח. . ״שנה טובה!״ חבר שלי המלצר אומר לי ״כן, הא?״ חייכתי ״שנה

המלצר המקסים מ #הקפה_של_פסטר נסע לחופש. אני לא יודעת אם שמתם לב פעם, אבל בני אדם הם בסך הכל חיות של הרגלים - ייקחו לכם את הקפה שלכם בבוקר ולי יקחו את המלצר הקבוע - אנחנו כבר מרגישים אבודים. משהו בסדר הקוסמי השתבש, ומה עכשיו? מי יטפל בנו? . ״זה המקום של המשפחה שלי״ אומרת לנו נדין, בעלת הבית. ״נדין״ איזה שם יפה, אני מהופנטת לבעלת השם ולעובדה שאישה כל כך צעירה מתנהלת בכזאת קלילות פה, כאילו שלנהל בית קפה זה ״על הדרך״, כאילו שלשרת אנשים זה לא עניין גדול ומעצבן. אני צריכה לשרת ליל