תראו אותי

תראו-אותי יצאה לחופשה
הכל כלול וגם הזרקה
בצהריים בוטוקס
בערב חומצה
תראו-אותי
מטפחת
את עצמה
ובסתר ליבה
נו… היא מקווה
שאולי שם בין הזריקות
יופיע כבר נסיך החלומות
תראו-אותי כבר התעייפה מלחכות
אבל ציפייה עושה עיניים נפוחות
תקווה קצת פחות. וזריקות.
אז היא מחייכת אבל
לא יותר מידי
זה עושה
קמטים
תראו-אותי
כבר לא בת 20
הזמן כבר נגדה
והיא נגדו בחזרה,
אז משפצת איפה שיכולה.
למזלה היא ריסקה את הפרצוף
כשנפלה מאופניים שהיתה קטנה
אז היא קיבלה אף חדש במתנה
והתאימה אליו עם השנים
גם את שאר האיברים:
לחיים ושפתיים
קצת יותר
נפוחים
ריסים
מודבקים
גבות מצויירות
ושאר מיני הגדלות.
תראו-אותי מסתכלת
במראה מתוסכלת
ומתפשטת.
שמה על עצמה
מינימום בגדים כדי
שתראו כמה קעקועים
היא לא בוחלת בכאבים
ידוע שהיאוש הוא הלבוש
שהכי פחות מושך את הגברים
אז תראו-אותי מסתירה אותו היטב
בבגדים חשופים. אז, אז הם סוף סוף
רואים. מתייחסים. ככה זה, חברים יקרים
הרי תראו-אותי עובדת בעסקי השואו ביז
קוראים לזה בעברית תעשיית הבידור
אבל באנגלית ה-דאבל מינינג
מייקס איט סואו מאץ׳ מור
תראו-אותי עובדת
במילים פשוטות
בלהיראות.
עסקי השואו
והשעשועים,
הם ביזנס אכזרי
כאן אין מקום לטבעי,
ובטח שלא ל״בא לי״ או
״אני מרגישה״, כאן יש רק
״צריכה״ ו״לא מספיק טובה״,
מה שבסופו של דבר טוב לגיזרה
הרי ידוע ששנאה עצמית מובילה
להפרעות אכילה ועונשים
חדר כושר, מחטבים,
אז מה אם השנה
היא כבר 2022
ונשים כבר לא
חנוטות במחוך
הן כלואות
בתפיסות
במקצוע
בהישגים
בלהיות הכי
בשואו-ביז, הרי
אלה החיים! בעיקר
כשהם מצולמים, מפולטרים
בעיקר כשכולם אומרים: ״וואו,
תראו אותה!״ בעיקר כשהם סוף סוף
רואים, עושים לייק, שניה לפני שממשיכים
ומשאירים את תראו-אותה ואת תראו-אותי
לבד מול עצמה מול המראה
מנסה לתרגם בדידות
לקעקוע חדש
כשכל מה
שהיא
באמת
צריכה
ורוצה,
זה חיבוק
וזוג עיניים
אחרות שרואות
ואומרות לה: תראי,
מה שאת רואה במראה
זה לא את, זה צמצום של מהות
את כל כך הרבה יותר מזה
את נבראת בצלם של
אינסוף, לא של
שיפוצים
את כאן
על האדמה
לא בשביל להזריק
את כבר יפה, את כבר
מספיק והכי, כבר רואים אותך
נשמה שלי, תראי אותך גם
תני לך מקום וזכות
להיות את
בפשטות
כמו
שאלוהים
רואה אותך.
מושלמת, כמו שאת.