שימו, שימו מסכות

שימו, שימו מסכות,
הפה זה כל מה שנשאר לכם לסתום.
העיניים שלכם הרי רואות
את הקריסה הכלכלית
האוזניים שלכם שומעות
את השחיתות, ההגזמה,
הידיים שלכם מקלידות
שיפוט, שנאה,
כל מה שהוא לא אתה.

שימו, שימו מסכות,
תשמרו 2 מטר,
תסתגרו בחדר,
רציתם להתבודד מאחורי מסך?
קיבלתם.
קיבלתם זמן איכות עם הטלוויזיה,
עם הריאליטי,
עם האינסטגרם,
תעשו בינג׳
תעשו סמים
תעשו כל מה שעושה לכם
הרגשה של חיים.
מבפנים אתם במילא מתים.

שימו, שימו מסכות,
מספיק ראינו את הבוטוקס בשפתיים
אתם מגוחכים, מגוחכות,
עם של עבדים ושפחות
עובדי סלפי
זובחים לאלוהי הלייקים
בשביל זה הוציאו אתכם ממצריים?
תחזרו,
או טוסו למקום אחר
שמעתי שבשבדיה אין סגר
באנגליה הפאבים פתוחים
לכו תדפקו ת׳ראש,
תעשו חיים,
עזבו אתכם מהמקום הזה,
מה כבר יש פה?

שימו, שימו מסכות,
תסתמו ת׳פה טוב טוב,
אל תעיזו לחשוב
ובעיקר אל תעיזו לפעול.
תשלמו מיסים מוגזמים
תצעקו ׳למה׳ לשמים,
כי על פני האדמה אף אחד לא שומע אתכם
תאכלו סגר אחרי סגר,
תגידו ״אבל אנשים מתים״
תאמינו לשקרים
לסילופים
תשבו בשקט,
צייתנים,
חכו שיעבור,
שהשמיים יפתחו,
שסוף סוף יהיה אפשר לעוף מכאן
אולי תסעו לדובאי?
הכסף זורם שם ברחובות
שם, שם כדאי לכם לחיות.

שימו, שימו מסכה, ישראלים,
אתם במילא לא ראויים
לחיות בארץ הזאת
זאת ארץ שהקימו אחרי השואה
שאמרו עליה
״יותר לא נלך כצאן לטבח״
ואתם הולכים גם הולכים
סוגרים את עצמכם בבתים
אולי קצת מקללים
מול הטלוויזיה
או אחד את השני
באינטרנט, ברחוב,
אבל לא באמת עושים משהו
עד כדי כך שכחתם שאתם יכולים?
שכחתם מי אתם, ישראלים?

תורידו את המסכה,
אל תתנו שישתיקו אתכם
אל תשכחו מאיפה באתם
על מה חלמתם
ואיך קרה שויתרתם
קומו על החיים שלכם,
עושים בראשית
אז מה אם יש כאן תהו ובהו?
זה התפקיד שלכם לאמר ״ויהי״
ולקום ולעשות כל מה שאתם יכולים.
כן, אתם, אתם רואים כאן מישהו אחר?
אליכם העיניים נשואות,
תסגרו כבר את החדשות,
תכתבו את ההיסטוריה,
אתם יצירתיים,
אתם מבריקים,
אתם פאקינג ישראלים,
והלב שלכם?
אין כמוהו בכל העמים,
אבל יותר מכל
הילדים שלכם מחכים.
ולהם אתם חייבים.

קומו, ישראלים,
אף אחד לא יכול באמת
לשים לכם מסכה על הפה
תדברו, תעשו,
זה עלינו לשנות את המציאות
לצאת מהגלות
מהבדידות
להתאחד עם כל שאר העם
וביחד לברוא מחדש מדינה
כזאת שנרצה
ונהיה גאים לחיות בה.
זה לא בשמיים,
ולא חלום,
ובטח לא מאוחר
״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד
בְּפִיךָ
וּבִלְבָבְךָ
לַעֲשֹׂתוֹ״