אתה נמצא כאן: בית / שיחות עם אלוהים / אנשים שנוגעים בשמיים

אנשים שנוגעים בשמיים

מי כאן הגברררררררררר?

מלכתכילה אין שיוויון כוחות –
ביולוגית הוא יותר חזק,
אני יותר רגישה,
הוא יכול להרים מה שבא לו,
אני אחרי שמיניית מי-עדן צריכה לנוח שבוע.
הוא עושה מה שצריך
אצלי זה תלוי במצב רוח
ולא,
הוא לא ינדב מידע מעצמו,
אם תרצי להבין מה עובר לו בפאקינג ראש,
תצטרכי ללכת לשיעור קבלה.
אבל מה?
הוא רוצה אותך רק לעצמו.
״את חושבת עלי?
למה את לא כותבת לי?
מזמן לא דיברנו,
אני מרגיש שאת מתרחקת״
ככה זה,
אלוהים הוא הגבר הכי קנאי שיש.
וגם הכי עקשן.
אם הוא ירצה תשומת לב הוא יידע ללחוץ על הנקודות הכי כואבות שלך עד שתעזבי הכל, אבל הכל, ותגידי ״נו מה! מה, אני מקשיבה!״

אז אתמול הוא לחץ
ואני הקשבתי,
אמרתי לו שאם היה לי איפה להתלונן הייתי כבר תובעת אותו מזמן אבל תכל׳ס בית דין של מעלה בידיים שלו אז זה לא כוחות.

ואז חשבתי לעצמי
איך זה
שלמרות הכל
אני עדיין רוצה להיות איתו בקשר
ויותר מזה – אני הכי אוהבת את האנשים שמרגישים קשורים אליו גם כן.
והכי מוזר? שאנחנו נראים די מאושרים כשאנחנו ביחד, את זה הבנתי כששמעתי את ההרצאה של המורה שלי בתל אביב

מכורים לתקווה

הגיע בחור חדש לשמוע בפעם הראשונה הרצאה על קבלה ושאל כך:
"מהצעד הראשון שנכנסתי פה בדלת ראיתי פה אנשים מכורים, עם ממש ברק בעיניים. רציתי לדעת מה הגורם הממכר פה שגורם לאנשים לבוא עם כזה חיוך וברק בעיניים?"

הרב לייטמן:
כשאני מסתובב בעולם, בישראל אני כמעט ולא מסתובב,
אני לא רואה היום אנשים שהם שמחים
אנשים שיש להם תקווה
שהם חיים עם איזה מטרה
שהם שמחים מהילדים שלהם,
ששמחים בכלל שיש להם משפחה, בעל, אישה,
יש איזו מן… הרגשה לא טובה
נעלמה התקווה
משהו נעלם מהעם ומהאוויר ובכלל מהעולם
העולם נמצא בצורה עוד יותר גרועה
עם ישראל משום מה לא מאבד תקווה
חלק מקשי העורף מה שיש לעם הזה
עם עקשן
אפילו להוציא אותו מתקווה טובה קשה
באמת, הוא תמיד חושב שיהיה טוב ו…
כח הספיגה שלו הוא מאוד גדול

אז אנשים שנמצאים כאן הם אנשים שהם נוגעים באלוקות
אלוקות זאת אומרת בכח הטבע שפועל ומפעיל את כל המציאות
ושאנחנו נמצאים בתוכו, בתוך הכח הזה, בתוך הטבע,
ושאנחנו נמצאים בתוכו אנחנו יכולים גם כן להשפיע עליו
אנחנו בכל זאת קשורים אליו
אנחנו לומדים באיזה צורה אנחנו יכולים להתקרב אליו,
לקבוע את העתיד שלנו
איך אנחנו מתקרבים ומתחילים להרגיש שנעשים יותר קרובים
והוא משפיע עלינו ואנחנו משפיעים עליו
ויש איזה מן בכל זאת הרגשה פנימית כזאת
שאתה שייך למשהו נצחי ושלם
למעלה מכל הצרות, הבעיות,
מהמקריות הזאת שיש לך בחיים,
למעלה מהכל

וזה לא איזה טריפ, אתה מבין, שיש לך אחרי נרגילה או משהו ו…
אני רואה שאתה מכיר על מה אני מדבר, כן?
ולא איזה… זאת ממש אמת
שמקבלים אותה יחד עם החכמה העמוקה
שמתחילים להרחיב את הקליטה שלנו, ותפיסה שלנו
ומתחילים להבין את העולם שבו אנחנו נמצאים,
והחיים נעשים מלאי תקווה

* * * * *

אם יש מילה בעייתית בעיני זאת "תקווה".
כי מי יכול להבטיח?
ועוד בהיותי עם ישראל,
יש לי את כל הסיבות הטובות לאבד את התקווה.
כל יום אני מאבדת אותה מחדש.
ויוצא שכל יום מחדש אני פונה לקנאי שישיב לי אותה.

הקנאי לא עונה ישירות, את זה אתם כבר יודעים,
וזאת הסיבה שאני שומעת את הרב לייטמן כל יום,
כי כל יום הוא מדבר איתנו ככה על איבוד התקווה
בצורה הכי עמוקה שיש,
ככה שנדמה לך שהוא מבין בדיוק את העומקים של היאוש,
ורק הוא אומר אחר כך משפטים כמו
"יש איזה מן בכל זאת הרגשה פנימית כזאת
שאתה שייך למשהו נצחי ושלם"
ומסביר לנו כל יום מחדש ש"אנחנו בכל זאת קשורים אליו",
ככה בעדינות הנפש
שמסרבת להאמין במשהו שהיא לא אוחזת בידיים
אבל הלב…
הלב נפתח ומחלים כל יום מחדש
"למעלה מכל הצרות, הבעיות,
מהמקריות הזאת שיש לך בחיים,
למעלה מהכל".

למעלה מכל זה יש "ממש אמת
שמקבלים אותה יחד עם החכמה העמוקה"

אז בגלל זה.

 

 

Scroll To Top