אתה נמצא כאן: בית / מה זה אומר להיות ישראלי? / זה ראש השנה הכי מוזר שהיה לי בחיים

זה ראש השנה הכי מוזר שהיה לי בחיים

זה ראש השנה הכי מוזר שהיה לי בחיים

בערב ראש השנה של היהודים,
הלכתי לשבת בקפה של הערבים.
משהו לא התארגן לי במשך כל היום הזה.
יש אווירה של חג באוויר,
כולם נראים מאושרים מההזדמנות להתחיל מחדש
ורק בי לא נדבקה אווירת החג.
מוזר,
ראש השנה זה בדרך כלל החג האהוב עלי,
אבל השנה,
רק הסתובבתי בהרגשה ש-
מה השתנה הראש השנה הזה?
וגם מה המשמעות של כל הברכות האלה,
מישהו באמת מאמין בזה,
מאמין שהולך להיות טוב השנה?
.
אז הלכתי אל #הקפה_של_פסטר.
מקבלים אותי שם בכל מצב רוח.
.
״שנה טובה!״ חבר שלי המלצר אומר לי
״כן, הא?״ חייכתי ״שנה טובה״
שקרנית. לא בא לי לחייך.
״חייכתי אליו כי הוא מרחיב לי את הלב,״ עניתי לעצמי ״בלי קשר לאיזה יום בשנה היום״.
אבל עצמי היתה במצב רוח קרבי,
היא רק חיפשה סיבה לריב.
״מה את הולכת לעשות השנה, הא?
חשבת על זה?״
גם קרבית וגם סכסכנית.
״אם חשבתי על זה?״ עניתי לה ״כל היום אני חושבת רק על זה!״
״נו, ולאיזו מסקנה הגעת?״ מעצבנת זאתי.
״לא הגעתי לשום מסקנה, בסדר? רדי ממני״
.
זה ראש השנה הכי מוזר שהיה לי בחיים.
.
אולי זה בגלל שלא יכולתי ללכת לשיעור קבלה של החג אז התייבשה לי הנשמה,
או אולי כי כולם כותבים ״שנה טובה״ עם כל המילים היפות האלה ואצלי כל יום זה ראש השנה ויום כיפור ביחד, ולמה הם חוגגים במיוחד היום, כל יום אני מקווה שיתחיל להיות טוב, וכל יום אני פותחת את ספר החשבונות ומחתימה את ריבונו-של על השפטים שהוא עושה. אצלנו בית הדין לא בפגרה אף פעם, אז למה כולם נזכרים דווקא היום?
.
״את רוצה סיגריה?״
המלצר הוציא אותי להפסקה מהדיון
״לא, תודה נשמה, יש לי״
יש לי סיגריות,
יש לי קפה, אוכל, מחשב,
אינטרנט בכל מקום,
מה רע לי בחיים?
.
בשולחן לידי ישבה מישהי שנראית ישראלית,
אבל מדברת אנגלית במבטא מושלם
״וור אר יו פרום?״
היא שאלה את הבלונדינים בשולחן שמולה
״ג׳רמני״ הם ענו כאילו גם בגרמניה פוצחים בשיחה עם אלה מהשולחנות שליד
״אווו״ התמוגגה הישראלית ״איי ליבד ד׳ר פור סם טיים, איטס גרייט,
בט איי לאב יו-אס-איי דה מוסט״
יופי. רק זה היה חסר לי היום.
עוד אחת שבא לה לרדת מהארץ
״יס, איטס אה גרייט קאנטרי, יו אס איי״ השיבו לה הבלונדינים הטבעיים שלא משלמים שקל על גוונים ואני לא מקנאה בהם.

זאת שמדברת אנגלית מושלמת,
הזמינה תוך כדי וודקה על הבוקר.
כנראה שהגעגועים ליו-אס-איי קשים מנשוא.
.
״ראש השנה זה ראשית השינוי״
דיברו האוזניות אל תוך הראש שלי.
זה חג היום, פור גוד סייקס,
אין לי כח לשמוע עכשיו כמה יותר טוב בארץ אחרת אז שמתי שיעור קבלה ואוזניות
״האמת שיכול להיות כל יום ראש השנה״ שמעתי באוזניות.
ידעתי! ידעתי שאני לא סתם במצב רוח מעפן,
אולי בכלל 9 באב אצלי היום?
״כל פעם שאנחנו מגיעים לבנייה חדשה,
להחלטה חדשה,
למהות חדשה של חיבור,
זה נקרא ראש השנה״
אין לי מושג למה, אבל המילים האלה מרגיעות אותי. עושות לי סדר פנימי.
.
הורדתי את האוזניות.
המציאות חזרה להיות נסבלת.
בדיוק אז,
זאתי עם האנגלית המושלמת,
אמרה לאלה עם השיער המושלם:
״בט יו נואו? דה פיפל היר אר דה גרייטסט!״
׳אוף קורס ווי אר דה גרייטסט!׳ רציתי להגיד לה ׳ווי אר דה פאקינג עם נבחר!׳
.
אז נכון,
לפעמים נראה שכל מה שנבחר בנו זה היכולת לקטר ולא לעשות שום דבר, לנוח על זרי דפנה של איזה כמה סטרטאפים וכמה מלחמות ועזבו אותנו באמאשלכם, תנו לחיות בשקט ושתהיה שנה טובה, הא?
.
אז זהו שלא.
עם נבחר זאת לא סיסמא ישנה וגזענית מהתורה.
זה גם לא המוח היהודי הגאון
זה לבחור להיות עם, קיבינימאט,
זה לא לחכות לראש השנה
כדי לאחל לכולם שיהיה טוב,
אלא לבדוק כל יום מה זה טוב,
זה לפתוח את בית הדין הפנימי
כל יום מחדש
ולשאול באומץ רב
״מה זה אומר להיות ישראלי?
מה זה אומר להיות יהודי?
למה ככה נראה העם שלי
ומה אני הולך לעשות בקשר לזה?״
.
בסוף, לקפה של פסטר,
הגיעו עוד שני תיירים מאוסטרליה.
הם שאלו את תושבי הקפה
מאיפה אפשר להשיג מונית?
אז זאתי עם האנגלית המושלמת והוודקה,
הסבירה להם שיש אפליקציה ישראלית
שקוראים לה Getaxi
שיורידו אותה,
ובינתיים היא תזמין להם מונית מהחשבון שלה.
״תשבו, תשבו״ היא אמרה להם באנגלית ״תרגישו בבית, זה בסדר, תשבו, תכף יביאו לכם מים, ייקח זמן עד שתגיע המונית״
ואז ידעתי.
גנים ישראלים,
זה לא משהו שאתה יכול להשמיד,
גם אם תשתוקק לגור ביו-אס-איי או בג׳רמני,
גם אם תצטרך לשתות וודקה בעשר בבוקר
כדי לשכוח שהיום זה ערב חג
וכל מי שמחכה לך בבית זה רק הכלב שלך
אז למה שלא נדבר אנגלית בינתיים עם כמה תיירים?
גנים ישראלים,
זה להגיד לאדם זר
״תרגיש בבית״
ולעזור לו למצוא מונית שתיקח אותו לאן שהוא צריך
תוך כדי שאתה יהודי,
שיושב בבית קפה של ערבים,
וכולם חברים,
כולם אחים,
לכולם חם
ומעיק
אבל כולם עוזרים אחד לשני.
וזה,
הדבר שבאמת עושה אותנו לעם,
וזה,
באמת הסימן,
שהולכת להיות שנה ממש אבל ממש טובה.

Scroll To Top